משה ידידיה לייטר
משה ידידיה לייטר
סיפור חייו
משה לייטר הי"ד, בן 39 בנופלו, תושב עין צורים, נולד בחברון העתיקה, כבנם הבכור מתוך שמונה של יחיאל וחני, וגדל בישוב עלי שבבנימין. נישא לציפי ואב לכרמי, מעין, הראל, צור, ליה ואברי.
בשירותו הצבאי שימש גם כמנהל תוכנית 'קודקוד' להכשרת חרדים לתפקידים טכנולוגיים בצה"ל.
לאחר השחרור מקבע, בגיל 33 , הגשים משה חלום ונרשם ללימודי רפואה לפני המלחמה היה אמור להתחיל התמחות.
המילים שנאמרו ונכתבו על משה לייטר, מבהירות היטב כי היה דמות בלתי נשכחת עוד בחייו. מידי יום מתווספים עוד ועוד סיפורי גבורה שאפיינו את חייו, את אומץ ליבו ואישיותו המדהימה.
כך ספדה לו אלמנתו, ציפי:
"מו יש, שושיק שלי, משה, משה, אהוב ליבי. כל שמותיך וכל שנותיך מתכנסים לרגע אחד.
על אהבתינו הגדולה לא אדבר, אהבה בת 20 שנים, מפני שהיא תישאר לנצח שלנו - סודית וגלויה, פראית ועדינה, עוצמתית ושקטה. כך הייתה וכך תישאר. שלנו בלבד.
על גבורתך הגדולה לא אדבר. מה לי ולגבורות. כל חיי ביקשתי שלום ושקט ומצאתי אותם בליבך הגדול. ידברו נא אחרים על גבורות ועל אידאלים ועל לאומיות. על אף שמעת שהסתלקת כולך בתוכי, ואני נאצלת בעל כורחי להודות כי נפלת מות גיבורים, מותם של האנשים החיים עבור דברים שהם מעבר לזמן ולמקום.
וכמובן שאין יותר מתאים ממך לכך, אדם שהוא מעבר לזמן ולמקום, שהמציאות הפיזית תמיד הייתה קטנה ומצומצמת מידי בשבילך. וככזה, גם מספרים ומניין שנים - נושאים פרופורציה אחרת.
כמעט ארבעים שנותייך, אהוב, שוות לפחות לשמונים של כל אדם אחר.
שיוש, כל כולך היית אור אחד גדול, עכשיו האור התפזר בעולם לאלפי רסיסים קטנים. תסתכלו מסביב, אלפי רסיסים קטנים.
חני ויחיאל, תודה שהענקתם לי את האור של חיי, התהלכו זקופים בעולם שזה היה הילד שלכם ותהיו גאים בו לנצח.
אחים וגיסים אהובים שלנו, אתם הייתם חברי נפשו ואהוביו האמיתיים, תדעו את זה תמיד.
ילדינו האהובים, התהלכו זקופים בעולם, מלאי גאווה, כי אתם ורק אתם ילדיו של אבא שלנו.
כרמי שלי - את יפה, אמיצה וחזקה בדיוק כמו אבא, והוא בתוכך לתמיד.
מעין שלי - אתה מלא ברגישות, כבוד לכל וחיוך שובה, בדיוק כמו אבא, והוא בתוכך לתמיד.
הראל שלי - כולך לב, אתה מבין לנפש האדם עוד לפני שהוא יודע מה הוא צריך, בדיוק כמו אבא, וכזה תישאר לתמיד.
צור שלי – אתה חד, אתה נחוש ומעשי, חכם ומצחיק, בדיוק כמו אבא. הוא בתוכך לתמיד.
ליה שלי - כולך אור, את מפיצה צחוק וטוב וחום בעולם, בדיוק כמו אבא, והוא בתוכך תמיד.
ועברי שלי - אתה הסוד ואתה הפלא שאנחנו עוד נגלה, אתה המתנה האחרונה שקיבלתי מאבא.
אני נשבעת לכם ילדיי האהובים, שאתם תחיו חיים טובים, מלאים ושמחים. אני נשבעת. אנחנו נמשיך להיות כל מה שהיינו ועוד נהיה. יכאב לנו מאוד מאוד, אבל אנחנו נדביק את השברים לאט לאט, בסבלנות, חתיכה חתיכה.
עכשיו אבא שלנו הוא כמו כל הדברים החשובים באמת בחיים, כמו אהבה, כמו אמונה וכמו אור - הוא נסתר מהעין, אבל הוא בתוך תוכנו לנצח.
משפחה אהובה וחברים אהובים, משה עטף אותי באנשים הטובים ביותר והסתלק לבית עולמו.
תודה עליכם.
לכו, מהרו וקיטפו לכם מהאור שהתפזר בעולם עם לכתו.
היה שלום אלוף נעורי. שלך, ציפל'ה."
יהי זכרו ברוך.
ביום כ"ו בחשוון תשפ"ד (10.11.2023) נהרג משה במהלך הקרבות בעזה כאשר עלה על מטען בבית חאנון.