אבידן תורג'מן
אבידן תורג'מן
סיפור חייו
אבידן בנם של מיכאל ומוניק ואחיהם של נולד בעיר בורדו שבצרפת בערב לג בעומר, טז' אייר התשנ"ז 23/05/97 . אבידן הוא הילד הרביעי מתוך שבעה ילדים, "ילד הסנדוויץ" של משפחת תורג'מן.
אבידן כבר כילד היה ילד יפה תואר עם עיניים ירוקות נוצצות ושיער מאוד בהיר וארוך, התכונות שבלטו בו כילד הן רגישות ואהבה וכל מי שראה אותו רצה להתקרב אליו, לשחק איתו ולדבר. אבידן גדל להיות ילד שובב וחייכני שהיה מצחיק ומוסיף שמחה וחיוך בכל שיעור בבית הספר, בכל שולחן שבת ובכל חברה שהיה בה, וכך חברי ילדותו מספרים כי אבידן תמיד בלט בכיתה בתור הבדרן והחבר האופטימי בחבורה. אבידן היה תלמיד עם מוטיבציה וביטחון עצמי, היו לו לא מעט קשיים לימודיים ועל כולם הוא הצליח להתגבר ולהיות תלמיד מצליח שלא מוותר לעצמו ויודע מה נכון לו.
במשואות יצחק, בקיבוץ בו גדל, היו יומיים בשנה שאבידן היה מרכז העניינים, האחד הוא חג ל"ג בעומר, היום בו אבידן נולד, יום בו כל הילדים של הקיבוץ חוגגים את החג יחד ובנוסף חוגגים את יום ההולדת של אבידן סביב המדורה. כמו כן בכל שנה בקיץ במשואות יצחק היה חג במיוחד בשם "חג האבידן", בגיל שמונה בעקבות משחק עם חברים, אבידן טבע בבריכה וברוך המציל הצליח לקלוט את הסכנה והציל את אבידן. מאז אותו קיץ בכל שנה ביום בו אבידן טבע, משפחת תורג'מן מגיעה לבריכה עם מאות קרטיבים לכולם ומספרים ומודים על הנס שאירע לאבידן באותו היום וכך מסורת "חג האבידן" הפכה לשם ודבר במשואות יצחק.
אבידן היה מנהיג שקט וצנוע עם רגישות לכולם, אנשים קיבלו ממנו ביטחון ויציבות והוא היה מגנט חברתי בכל סביבה שנכח בה. לאחר סיום 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה אבידן החליט להתגייס ישר לצבא מתוך רצון של ניצול זמן ולא מצא לנכון לעשות מכינה כמו שאר אחיו הגדולים.
אבידן שירת בחיל השריון והיה התותחן בצוות, אחד ממעשי גבורתו של אבידן בצבא היה בגבול סוריה כאשר זוהתה חוליית מחבלי דאעש, אבידן בקור רוח תפעל את המצב וירה אל החולייה וניטרל את המחבלים.
לאחר הצבא אבידן עבד בעבודות שונות הדורשות מלאכת ידיים ודיוק, בכל מקום הצטיין בעבודתו, לאחר שעבד כשכיר החליט עם חברו הטוב יוסף להקים חברת נדל"ן להתפתח בשוק בארצות הברית, החברה התקדמה והגיעה ליעדים מכובדים.
חלק מהגיוון עולמות שהיה לאבידן הוא ריבוי רישיונות כלי הרכב שהיו בידו, אבידן הוציא רישיון נהיגה כמעט לכל כלי רכב והאהוב שביניהם הוא האופנוע שאיתו הרבה לטייל עם חברים ולגלות מקומות חדשים בעולם. בין היתר בשנותיו האחרונות אבידן הרבה לטייל בעולם ולרקוד במקומות שונים, הריקוד היה בשביל אבידן חלק בלתי נפרד מהחיים, השתתף במסיבות ופסטיבלים גדולים ברחבי העולם וסחף איתו לריקוד משפחה, חברים ואנשים שונים ברחבה.
אבידן ידוע כבן משפחה אהוב ובעיקר הדוד שכל האחיינים נשאו את עיניהם אליו, כל פעם שנכנס לבית היה ניתן לשמוע את קולם וצחוקם של הילדים בבית כשאר הם רצים בשמחה לקבל את החיבוק החם והאוהב של דוד אבידן, כמו כן אבידן דאג לשמור על קשר עם כל אחד מאחיו ויצר קשר ייחודי ושונה עם ששת אחיו האוהבים והוריו היקרים.
לאבידן היה ידי זהב, כל דבר שבנה הוא עשה בצורה הטובה ביותר. את הכישרון הזה אבידן הכיר בעצמו ומינף בעיקר כדי לעשות הרבה חסדים לאחרים, בכל מקום שנתבקש לעזרה הוא הראשון להגיע ולעשות את העבודה בצורה הטובה והאיכותית עם חיוך רחב.
ביום שבת כ"ב בתשרי (07.10.2023) אבידן נרצח בידי מחבלים בפסטיבל נובה שליד קיבוץ רעים על גבול עזה.
למסיבה הזו אבידן כמובן גם הגיע כדי לרקוד לשמוח ולהנות אך הסיבה העיקרית להגעתו היא העזרה לחברה טובה שהייתה חלק מההפקה ובניית התפאורה של המסיבה, ביום שישי שקדם למסיבה אבידן הגיע עם חברו הטוב עודד ועזר שעות רבות בכדי לבנות את הבמה לפסטיבל, החברים חזרו הביתה בערב שישי ולאחר ארוחה ומנוחה של כמה שעות, לפנות בוקר של שבת החליטו לחזור למסיבה כדי להיות שם בפירוק הבמה ולעזור בכל מה שיידרש, עודד ואבידן היו חברים בלתי נפרדים, הם התחבאו יחד תחת הבמה כאשר שמעו את יריות המחבלים ונרצחו יחד. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
אבידן נלקח מהעולם בגיל ,26 צעיר עם עתיד גדול ומבטיח לפניו, השאיר אחריו ירושה של אהבה, אור ונתינה אינסופית.