אביאל רחמים
אביאל רחמים
סיפור חייו
בנם של תמר ובני, אח לעומר, מור, רעות והילה, תושב מרכז שפירא.
החיוך הרחב של אביאל שלום רחמים ז"ל, שיצא למסיבה ברעים, נגדע בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר. אביאל הי"ד, מצא את מותו מירי מחבלים, בגיל 27 .
ילד רביעי מתוך חמישה. "ילד מקסים, עם חיוך ממיס", מספרת בכאב אמו, תמר. "מגיל קטן לא היה אפשרלכעוס עליו. בתור ילד, תמיד היה מביא לי חיבוק כזה ענק. הייתי אומרת לו, 'אתה מטעין אותי כמו מטען לטלפון'. הוא היה מקור אנרגיה בלתי נדלה".
תמר מוסיפה: " במהלך השבעה הגיעו לכאן גם מורים שלו מכל השנתונים, שסיפרו שאי אפשר היה לכעוס על אביאל. הם היו קוראים לו לשיחת נזיפה, הוא היה מחייך וזהו. גם הבוס שלו תיאר את זה. היה לו חיוך מקיר לקיר,
אין דבר שהייתי מבקשת והוא לא היה אומר: 'אין בעיה אמא, עליי'. הוא לא היה אומר 'לא' על כלום. תמיד עם מוטיבציה, תמיד בחיוך. זה אביאל. הוא המיס את כל הלבבות."
בצבא ובמילואים שירת במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה, באזור עוטף עזה. הוא היה מפעיל D9 ואנחנו יודעים שאם הוא היה בחיים, הוא היה שם איתם, בתוך עזה.
"לא היו בינינו סודות," מספר אחיו, עומר. "חוץ מזה שהוא היה אחי, הוא היה החבר הכי טוב שלי. בצבא הדרכתי אותו ואחרי שהוא השתחרר, היינו מבלים המון יחד.
היינו כל יום נפגשים בסוף יום, אני מסיים לעבוד בשעות מאוחרות ואביאל היה מחכה לי. היינו יושבים ומדברים על הכל. אני לא מאמין שאני מדבר עליו בלשון עבר".
"הוקפצתי למילואים בצו 8, עדיין לא ידענו מה גודל הזוועות", מספר אחיו, עומר. "מישהו שהיה במסיבה שלח לאחותי סרטון, שהוא חושב שרואים בו את הרכב של אביאל. ראיתי שם את אביאל על הרצפה, ירוי. חיכינו
שלושה ימים בלי לספר להורים, עד שהגיעה ההודעה הרשמית".
מתברר שברגע שהבינו את גודל הסכנה, נסעו אביאל ועידו ברכב של אביאל, עד שמחבלים פתחו עליהם באש. עידו ככל הנראה נהרג במקום ואביאל חטף כדור בבטן.
הוא היה עדיין בחיים כשהגיע כוח של שלושה שוטרים. בזמן הזה, בעודו ירוי וכואב, התגלתה גבורתו של אביאל, שהתקשר בכוחותיו האחרונים ליתר החברים, להזהיר אותם שיש מחבלים - שיצילו את חייהם.
השוטרים דיברו איתו ושמרו עליו בהכרה. כמה דקות לאחר-מכן הגיעו שני טנדרים עם חוליה של 12 מחבלים. הם ירו בשוטרת למוות, השוטר השני הצליח להינצל, והמחבלים ווידאו הריגה באביאל.
בציון 30 ימים, כתבה אמו תמר את הדירבם ה יאבם: "אבא שבשמיים, זה 30 ימי בהם שמת את אביאל שלנו במקום ששום בריה אינה יכולה לעמוד בו. 30 ימים בהם קשה הנשימה, ללב חסרה פעימה. 30 לילות בהם השינה טרופה ואין מנוח.
מחלחלת בי ההכרה כי פאזל ליבי המורכב מחמישה חלקים, לעולם לא יורכב שוב ותמיד תהיה חסרה בו חתיכה. הכאב גדול מנשוא והלב בוכה.
כולנו בוכים, משפחה וחברים עוטפים ותומכים את חומות הלב ואנו מנסים להתנחם בנסתרות דרכי האל.
30 ימי האבל הרשמיים תמו חלפו להם כחלום בלהות שאנו עדיין חולמים שממנו נתעורר. הכאב עובר לגור בגוף, הנפש נכה - וההחלטה על אחוזי הנכות היא בידינו אני נושאת תפילה כי ריבונו של עולם ימשיך לשאת אותי על כפיו ויצייד אותנו בכלים הנכונים להתמודד עם המצב החדש.
שמור על העולם המלאך אביאל, קרע את השמיים בתפילותיך הנהדרות ויחד עם חבריך וכל חבורת הרוגי המלכות ממלחמת שמחת תורה הביאו לנו את הגאולה.
שולחת מכאן חיבוק של הלב לכל המשפחות בעם ישראל שהקריבו את יקיריהן, ולמשפחות החטופים שנראה עוד בימינו את נס פדיון השבויים בקרוב ממש.
"כי ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך".
יהי זכרו ברוך.
ביום שבת כ"ב בתשרי (07.10.2023) אביאל נרצח בידי מחבלים בפסטיבל נובה שליד קיבוץ רעים על גבול עזה.