שלמה אלפסי

שלמה, נפל בשנת 1984 ,התנדב לשירות קרבי בצנחנים, למרות שלא היה חייב. תמיד אומר: 'אם צריך לקרות לי משהו, יקרה לי כאן על הכביש, לא משנה איפה אהיה'.

הייתה לו רוח התנדבותית והיה חשוב לו לשרת בקרבי ולהיות הכי טוב ולהוביל. הוא היה מפקד טנק ובפעולה בה נהרג הוא היחיד שעמד מחוץ לטנק והיחיד שנהרג.
תמיד דאג להביא לאחותו הבכורה שולמית מתנות יומולדת. היה האח החכם איתו תמיד היו מתייעצים, גם האחות הגדולה וכל החבר'ה שלו, בשבילם הוא היה הראש החושב, השקול, ילד מקסים.

כיום יש ברחובות בית כנסת על שמו.

שולמית, אחותו הגדולה, מספרת שהייתה האחרונה שליוותה אותו לתחנה וזו הייתה הפעם האחרונה שראתה אותו.
חלומו היה להיות מהנדס.