דלג לתוכן העמוד
מאיר שטרן
טוראי 

מאיר שטרן

בן צ'רנה ומשה
נפל ביום ג' באייר תש"ח (13/05/1948)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי הר הרצל

סיפור חייו

בן צ'רנה ומשה, נולד ביום כ"ד בשבט תרפ"ז (27.1.1927) בעיר לובלין, פולין, להורים בעלי עבר ציוני מובהק. בשנת 1936 עלה ארצה עם המשפחה, שהתיישבה בירושלים, שם סיים בהצטיינות את בית-הספר "המזרחי". הנהלת בית-הספר החליטה להעניק לו מלגה להמשך לימודיו בסמינריון למורים. מאיר ויתר על המלגה כי רצה ללמוד בבית-ספר תיכון ולהמשיך במדעי החקלאות בצד עבודה חקלאית מעשית. לשם כך החל לעבוד בארכיון של הקרן- הקיימת-לישראל בירושלים ובערבים למד בבית-הספר התיכון "בגרות". מגיל 15 כבר היה חבר ב"הגנה" ולאחר השיעורים והאימונים היה מדריך ומרכז ב"בני-עקיבא" בירושלים. בשובו הביתה בערב עוד הוסיף לקרוא עד שעה 1-2 אחרי חצות. התעניין במדעי הרוח והחברה. כתב שירים ודברי פרוזה. בעבודתו בקרן-הקיימת-לישראל הצליח עד כדי כך, שכאשר החליט ללמוד במקווה ישראל ניסתה ההנהלה לעכבו בכל הדרכים. במקווה ישראל שימש כרכז "בני-עקיבא" במקום וגם בסניף חולון הסמוך. בינתיים השתלם בשימוש בנשק והיה אחראי למקלעים ב"הגנה". עם הקמת קיבוץ עין צורים, שהוא היה ממייסדיו, נבחר כרכז משק ותרבות גם יחד. אחרי-כן נשלח לעין חרוד לשם לימוד בעיות ריכוז המשק. משם חזר לעין צורים כרכז משק והוטלו עליו תפקידים נוספים, אשר לשם ביצועם צריך היה להימצא בירושלים. חלק ניכר זמנו הפנוי בעיר הקדיש ל"הגנה" ולא היה כלי-נשק שלא ידע לתקנו. מאיר התנדב לכל משימה מסוכנת הדורשת אנשים עזי-רוח. הוא השתתף בעלייה לביריה וחש לעזרתה כאשר הוטל עליה מצור על-ידי האנגלים.

בראשית קרבות מלחמת-העצמאות היה בסדום ואחרי-כן עבר לגדוד "מכמש" של חטיבת "עציוני", והשתתף בקרבות באזור ירושלים, מקור חיים ותלפיות. ערבי התרבות שאירגן וערך בתלפיות עדיין שמורים היטב בזיכרונם של חבריו החיילים מאז. בגלל דלקת בעיניו, שלקה בה מחמת הרוח והאבק וחוסר שינה, בא לשישה ימי-חופשה בירושלים, ושם שמע כי מבקשים מתנדבים לגוש עציון. על אף התנגדות הרופא הודיע לו כי הוא מתנדב לצאת והולך לעזור לחבריו בגוש. לא הועילו שידוליו של הרופא, כי ניתנה לו חופשה ואין הוא חייב לצאת. "יש לי חופש רשמי מהמפקד, אך לא חופש מהמצפון" - ענה לו מאיר - ויצא. במכתביו לאימו מהגוש כתב, כי חמלתו ואהבתו נתונות לה והוא מנחם אותה ומרגיעה לנוכח כל מה שהוא צפוי לו. "החיים הם כה יפים ומלאי תוכן" - כתב - "אבל ישנו דבר עוד יותר יקר וזה, להיות בין לוחמיו של עם המקים את עצמאותו לאחר אלפי שנים ובתקופה של העמלק האירופי. מי יתן ונצליח במשימתנו". עם בואו לגוש נתמנה אחראי לנשק במנזר הרוסי שבגוש ובהיסוג הלוחמים חיפה על אחרוני היוצאים. לאחר שנפצע קשה בראשו הוכנס לחדר-חולים, משם עמדו להעבירו למשואות יצחק עם כל הפצועים האחרים, בהסכמת "הצלב האדום" ובחסותו. אך בצאת האחות והרופא מהחדר חמק משם באומרו, כי פצוע הוא בראשו אך לא בידיו. "היאך לא תעזור ידי במלחמה?" - שאל. ולחם עד הרגע האחרון, ולפי עדות חבר גם בהיותו פצוע עודד את חבריו. נפל ביום הקרב האחרון על הגוש, ג' באייר תש"ח 13.5.1948/12)).

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם שאר חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

 

מקום מנוחתו

מאיר שטרן
בן 21 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי הר הרצל
אזור: א
חלקה: 18
שורה: 11
קבר: 2