הכפר עיבדיס
אזור הכפר או החווה החקלאית עיבדיס, נמצא בתקופת התנ"ך מרבית הזמן בשלטון פלישתי. הגבול בין הפלישתים לממלכת יהודה נע מרבה ומזרחה, במרחב נחל לכיש וגוברין.
באזור נתגלו חרסים המשוייכים לתקופות שונות, החל מהתקופה הפרסית ותקופת המשנה, לא נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות מקיפות.
בתקופה הצלבנית יש במקום חווה חקלאית השייכת לרוזנות אשקלון. האוכלוסייה כוללת נוצרים סוריים, נוצרים יוונים ומוסלמים. הכפר עיבדיס שייך למסדר ההוספיטלרים, שלו שייכים גם כפרים נוספים באזור: בית דראס, פלוג'ה, בית עפה, זיתה, חוליקת ועוד. חלק מן הכפרים כגון סוואפיר וקרקפה שייכים לבישוף של בית לחם, וג'לדיה שליד זרחיה שייכת לכנסיית הקבר.
שטח החווה היה כ-5,600 דונם והערכה היא שבתקופה זו חיו כ-20 משפחות של אריסים.
הכפר נכבש על ידי כוחות מחטיבת גבעתי ב-8 ליולי 1948.